על יצירתיות כערך

בעקבות יום העיון ” הוראה בחינוך הגבוה: האתגר הבא, 27.10.2016, טכניון.
ספציפית – מושב “למידה יצירתית”
יצירתיות נתפסת כערך מרכזי בהתפתחות המדע, ההנדסה, הארגון, החברה, על בסיס התובנה כי המצב הנוכחי אינו יעד סופי, כי נדרשת התפתחות וכי שינוי שאינו מובן מאליו עשוי להביא לתוצאות מיטביות.
בתוך כך מבוקשת “חשיבה יצירתית” ומבוקשות דרכים להקניתה.
נשאלת השאלה – יצירתיות מהי? האם יצירתיות אמנותית זהה ליצירתיות מדעית? הנדסית? פוליטית?
נבחן “יצירתיות” בשני מבחנים: עקביות היצירה, והקשר היצירה.
היצירה היא העוגן, ומכתיבה את משמעות היצירתיות.
עקביות: יצירה שאין לה תוצר עקבי – היא רעש, ממש לפי הגדרה.
יצירתו של האמן נבחנת בעיניו, גם בעקביותה וגם בהקשרה.יימצא לה קהל אוהד שמוצא עקביות ו/ או הקשר.
יצירה הנדסית נבחנת במבחנים קשיחים יותר של הקשר – לתכלית, וכמובן לעקביות.
כך גם יצירה מדעית.
יצירתיות נבחנת, אם כן בערכה של היצירה – הקשרה לתכלית ועקביותה. ככל שמספר האילוצים על התכלית גדולים כך גדולה דרגת היצירתיות. כיוון שאילוצים אלה שונים בהתאם להקשר התכלית, גם מבחני היצירתיות משתנים.
מבחני יצירתיות אינם אוניברסאליים, אם כן. ניתן לזהות אמנם מכנה משותף בתכונות בסיסיות של חשיבה (מתכנסת/ מתבדרת) אך עליהן נערמות שכבות של הקשר ושל התנסות שחשיבותן אינה פחותה.
דר’ יוסף שפירא
30.10.2016